יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

סופ"ש תאילנדי












שבת בבוקר, גשום ופקוק :(

קבב - ראפ עם שווארמה עוף, חומוס, ירקות, והמרכיב הכי טעים בכל הסיפור - יוגורט שום

סנטה כבר פה













רכיבים - מיץ קוקוס, צבע מאכל ירוק, פנינים, גומי, חתיכות קוקוס ושעועית אדומה
















שנ"ץ בפארק


פסטיבל לוטוס, פסטיבל תאילנדי



פיסול בממתקים


 




מיץ קני סוכר

עבודות יצירה של ראשון בבוקר



 roast בפאב

יום שישי, 22 בנובמבר 2013

שישי סוער



כן, אף אחד לא קורא פה, אבל אני אעשה הכל חוץ ממה שאני צריכה, שבמקרה הזה אני צריכה לתכנן את הטיול של כריסמס, אז החלטתי לחפור פה, כי לא חפרתי לכם מספיק בוואטסאפ, בנוסף אני מחכה במדרגות לשיחת סקייפ מאפרת

אז אתמול הודיעו בחדשות שהולכת להיות היום סופה, כולי בהתרגשות, יש סופה, איזה כיף, איזה כיף, כבר ביקשתי מאורן שייתן לי טרמפ הבייתה כדי שלא אמות בסופה, לקחתי מעיל גשם, ואת הפסטה מאתמול, יחד עם סלט קצוץ והלכתי לעבודה

ניקולאי חזר, אז אני נאלצתי לעדכן אותו בכל פסיק שקרה ביומים שהוא לא היה, ואז קלטתי שאני יושבת וחופרת בזמן שאנשים אחרים מנסים לעבוד, אז הצעתי שנלך להכין קפה, בדרך נתקלנו בג'ורג'(מתכנת) עם קופסה ובה העכביש הכי גדול שראיתי בחיים שלי, ההתרגשות! עדכנו אותי שזה עכביש תינוק, ושהם הרבה יותר גדולים וישחררו אותו לחופשי בהפסקת צהריים

שאר היום היה יחסית בנאלי, ב16:00 יש לנו בכל יום שישי sprint meeting, שזה אומר מישהו מרצה על איזה נושא, פעם הייתי מנסה להקשיב, היום אני כבר לא טורחת :( הנקודת אור היחידה שיש בסיפור הזה זה שיש עוגה

בכל מקרה, ישבתי שם, וחיכיתי לסופה שלא הגיעה, היו קצת רוחות בחוץ, וטפטוף מדי פעם, אבל שום סופה התחלטתי להתחרט שסינג'רתי את אורן, ואמרתי לניקולאי שלא נראה לי תהיה סופה, דקה אחרי זה היה רעם שהרעיד את כל הבנין :) והתחיל מבול מטורף עם ברקים ורעמים עצבניים, עד שאורן הגיע הרוב כבר נרגע, עכשיו, שעה וחצי אחרי, אין כבר גשם, חשבתי שכל הלילה אמור להיות מטורף, בקיצור, אי אפשר לסמוך על התחזיות




בתמונה: נזקי הגשם



יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

בעקבות בקשת הקהל


בתמונות - אני "משתעשעת" עם המראה הענקית בשירותים בקניון


אז בגלל שדן טוען שהוא לא יודע איך החיים שלי נראים באוסטרליה, קבלו יום בחיי, עם כל כך הרבה פירוט שאני בספק אם מישהו ישרוד!

אז אני פה בשגרה, כל כך שגרה שאני יכולה להגיד לכם בדיוק מה אני עושה ביום X בעוד חודש(טוב, אני משקרת, זה כריסמס עוד חודש ואני אהיה ברוד טריפ בדרום)


בתמונות: באוסטרליה החליטו שכריסמס זה עכשיו

אבל נכון לעכשיו השגרה שלי היא כזאת-

כל יום אני מגרדת את עצמי מהמיטה ברבע ל8 והולכת לעבודה, מתקלחת, מקשקשת איתכם בוואטסאפ, אוכלת ארוחת בוקר ורבה עם אורן על זה שאני לא מוכנה בזמן, אורן מקפיץ אותי לעבודה, ואז אני נותנת לניקולאי דיווח של כל מה שקרה מהרגע שעזבתי את העבודה, קוראת מיילים, שותה קפה, עובדת קצת, הפסקת צהרים

מי שלא מכיר, ניקולאי הוא נורווגי שיושב לידי, הוא גם כמוני qa engineer, אבל הוא בצוות של הserver ואני שייכת לclient, התפקיד שלו, חוץ מלעשות אוטומציה לשרת, הוא- לאכול איתי צהריים, לעשות כאילו הוא מקשיב לחפירות שלי, להיות מוצף בלינקים של חתולים ולתקן לי שגיאות באנגלית, והחצוף עוד טוען שאני לא הsuperior שלו..

אז לצהריים או שאני הולכת עם ניקולאי לאכול איפשהו בחוץ, או שאנחנו קונים משהו זריז (אפורטוס או סושי) ואוכלים מול המחשב תוך כדי שמשחקים leadge of legends עם לינדזי

לינדזי - הוא אוסטרלי צעיר, ממש ממש גבוה, הוא tester בqa, הוא בחור ממש שקט, שמדבר מהר תוך כדי שבולע את המילים, ככה שאני לא מבינה את המבטא שלו בכלל, הוא במקביל לא מבין את המבטא שלי, הניסיונות היחידים שלי לדבר איתו מעבר להיי וביי לא הלכו כל כך טוב :\ אבל הוא ממש בחור חמוד

אפורטו - http://www.oporto.com.au/

נכון אמרתי שאני בשגרה? אז אפילו אני מזמינה את אותם דברים לאכול, באפורטו אני לרוב מזמינה CHICKEN & CHEESE BURGER ודיאט קולה(לעיתים נדירות מגוונת בקולה זירו), זה יוצא יחד עם צ'יפס 6$, זה המנה הכי זולה שם :X הייתה לי תקופה שלפעמים הייתי מזמינה את הבונדי בורגר ב8, ואז הם שמו לי חריף :O למרות שאמרתי בלי צ'ילי, מאז הפסקתי לחיות על הקצה, אני לא בנויה לזה :\

בסושי אני לוקחת רול קליפורניה ורול סלמון ואבוקדו
כשאני אומרת רול, אני מתכוונת ל-
http://www.justhungry.com/files/images/ehouzushi-500.jpg
הם מגלגלים את הסושי, ולא חותכים אותו, אוכלים את זה ככה, כמו בוריטו או משהו, כשמפזרים על זה סויה
הסושי החתוך עולה כמעט פי 2 מהרולים, אז מה הטעם לקנות אותו?
גם כשבאים לדוכן סושי, הם לא מגלגלים במקום כמו בארץ, אלא הכל מוכן מראש, הייתי מאוד מודאגת מהסיפור בהתחלה ולכן הפעם הראשונה שניסיתי סושי הייתה אחרי 3 חודשים פה, והתפלאתי לטובה, הוא לא נופל מהסושי ה"טרי" בארץ, כמובן שיש מקומות פחות טובים ויותר טובים
הדוכן סושי הקבוע שלי הוא די בינוני, אבל אני בן אדם של הרגלים ולא ניסיתי את הדוכן השני, המוכרת כבר מכינה לי את הרולים שלי עוד לפני שאני פותחת את הפה, לפעמים אני מבלבלת אותה ומבקשת רול צ'יקן טאריאקי (כן, הם שמים עוף בטריאקי בסושי) או רול שרימפס, אבל לרוב אני "דובקת" בקליפרוניה והסלמון, עם הצלחה לא משחקים :O
כל רול עולה 2.8$
הדוכן סושי השני נמצא ליד חנות של דגים, ורק בגלל הריח של הדגים אני נמנעת ללכת לבדוק אותו, יום אחד אני אחליט לעשות מעשה דרסטי ולנסות אותו, הכי חשוב זה לחלום בגדול!

אחרי העבודה הלוז שלי גם די קבוע-
ימי שני - לרוב אני נשארת בעבודה עד קצת אחרי 6 ככה, כדי לכפר על זה שאני יוצאת מוקדם בשאר השבוע,
פעם בשבועים בימי שני אני ואורן הולכים לפאב הקבוע שלנו ליד הבית, בימי שני יש ארוחה ב10$ כולל כוס בירה, לרוב מזמינים סטייק, ואז חוזרים הבייתה ורואים הומלנד

ימי שלישי - זה tv night - כרגע אנחנו רואים - פמלי גאי, מודרן פמלי, סאוטפארק, 2 ברוק(slut) גירלז, המפץ הגדול, super fun night ו doctor who, לפעמים רואים סרט בימי שלישי, הTV night התחיל כי הייתה תקופה שהיו הרבה תוכניות ממש טובות בימי שלישי כמו סדרה בריטית בשם big school שהיינו רואים, אבל נגמר :(

פעם בחודש בימי שלישי אני הולכת לשחק בורדגיימז בניו טאון,ניקולאי מצטרף בדרך כלל, המשחקים האלה מאורגנים על ידי קבוצה בmeetup שנקראת nerd-out, הקבוצה מנוהלת על ידי בחורה אמריקאית בשם בריטני
המשחקים הם בקומה השניה של מסעדה תאילנדית במרחק רבע שעה הליכה מהעבודה שלי, ובאים לשם די הרבה אנשים, סביבות ה30 כאשר זה חצי קבועים, חצי מתחלפים
לפעמים בריטני מארגנת מפגשים נוספים, לרוב אני לא הולכת, גררתי את אורן איתי פעם אחת לטריוויה, לא היה הכי מוצלח, יום ראשון היא מארגנת את המפגש של הצביעה הזה, אז אני אלך לשם :)
מה שנחמד זה שכל מה שהיא מארגנת קרוב לבית שלי
הצביעה -
http://plasterpainting.com/gallery/

ימי רביעי- אני הולכת כל רביעי לשחק board games בחנות משחקים ממול התחנה המרכזית, זה 10 דקות הליכה מהעבודה שלי
החנות משחקים הזאת מפנה את רוב השטח שלה לאנשים שישחקו שם, וגם יש מלא משחקים שהיא פשוט נותנת לאנשים לשחק בחינם
רוב האנשים שבאים לשם משחקים magic, אנחנו היחידים שבאים ימי רביעי לשחק board games, לרוב אנחנו זה 5-8 אנשים, כאשר כולם קבועים ותמיד יש אחד חדש, אני כבר כמעט זוכרת את השמות של כולם, הם משחקים גם בימי שבת, אבל אני לא באה בשבתות

 בתמונה: אבוקדו עולה כמו זהב

ימי חמישי - ערב סופר
באמצע שבוע רוב החנויות נסגרות באיזור 6, רק רשתות גדולות נסגרות יותר מאוחר, אבל בימי חמישי הרבה חנויות נשארות פתוחות עד 9
אז אני יוצאת ב5 (זה למה אני נשארת מאוחר בימי שני), ובהתאם למצב רוח, מזג אוויר, מצב הארון או מצב חשבון הבנק אני מחליטה מה אני עושה, המטרה תמיד אותו דבר- בסופו של יום להגיע לסופר בקניון

אז היום יום חמישי, אבל בניגוד לימים אחרים, ניקולאי לא בא לעבודה היום, כי הוא עושה תואר שני במדעי המחשב, והיה לו מבחן, לכן נאלצתי לעבוד יותר, לקשקש פחות, ולמצוא לי פרטנרית אחרת לארוחת צהריים- ג'סטינה

ג'סטינה היא הproject cordinator אצלנו, היא פולניה שעברה לגרמניה וחיה די הרבה שנים בברלין, ואז באה לטיול באוסטרליה, פגשה אוסטרלי, התאהבה ומאז הם בקשר מרחוק עד שהיא החליטה שהיא מהגרת לאוסטרליה
הבעיה - החבר שלה עובד על סירות תיירות ב- Airlie Beach (מי שלא מכיר שיגגל בגוגל תמונות, זה גן עדן)
עכשיו שם יש עבודה רק בעונת התיירות, ובגלל שמלא תיירים באים על ויזת עבודה של 3 חודשים, לא חסר תיירים שיעבדו במינימום, אז המשכורות שם מאוד נמוכות, בחורף יש ציקלונים אין פרנסה, המגורים יותר זולים, אבל המחיה הכללית שם יותר יקרה מסידני, לכן ג'סטינה לקחה את העבודה בסידני והיא והחבר שלה ממשיכים לקיים מערכת יחסים מרחוק, רק במקום גרמניה-אוסטרליה, הם עושים את זה בתוך אוסטרליה (זה מרחק טיסה או 3 ימים נסיעה רצופה)
ג'סטינה היא הדבר הכי קרוב שיש לי פה לחברה(אחרי ניקולאי כמובן, שהוא החברה הכי טובה שלי, למרות שהוא מסרב שנעשה girly stuff ביחד) אז מדי פעם אנחנו עושות משהו ביחד בסופש, הלכנו כבר ל2 טיולים ביחד, לרוב אנחנו מתכננות דברים ומבטלות
אני מעדיפה את ניקולאי על פני ג'סטינה בתור שותף לצהרים, בגלל שאני והוא אוכלים כל יום ב12:30 על הדקה, וג'סטינה כל היום בפגישות, יש לה פגישה ב12:00, שיכולה להיגמר ב13 ויכולה להיגמר ב15, אז אף פעם לא יודעת אם לחכות לה או לא

אז היה לי יום שקט בעבודה, בגלל שאני לא רגילה לא להציק לניקולאי כל היום, נאלצתי להטריד קצת אנשים אחרים תוך כדי שהכנתי קפה(גיליתי מידע על כל מיני מיסים חדשים כשקונים בית, אז החלום לקנות בית באוסטרליה די התנפץ), היה את סאגת המיילים שסיפרתי לכם עליו, מה שגרם לג'אקי (העוזרת של סטיב, הCTO, או משהו), לעדכן אותי שהיא עדיין זועמת על החצוף הזה כל פעם שעברה ליד הכיסא שלי
ב17:10 התקפלתי, וגם אורן התקפל מוקדם, אז הגענו באותו זמן לסופר, ולא היה לי זמן להתבטל בפארק או להסתובב בחנויות

פארק אנמור הוא אחד הפארקים האהובים עלי בסידני, זה 20 דקות הליכה מהבית שלי, צמוד לקניון, ו10 דקות הליכה מניו טאון, המיקום הכי מושלם בעולם, ויש שם פשוט פארק יפיפה מפוצץ באיביסים ולא מרגישים שאתם בטוח עיר, הרבה פעמים אני נשארת פשוט לשכב שם על הדשא
הייתי ממש רוצה לגור שם, אבבבללל, המקום הזה בדיוק בקו האווירי של המטוסים, ואם כל מי שחשב שאצלי רועש מהמטוסים, שם יותר :(


בתמונות: פארק אנמור ואיביס בדרך לקניון

אחרי שכרגיל סיימתי להתלהב מהפארק ולצלם כמה איביסים, הלכתי לקניון, כמובן שכל הדרך מסתכלת למעלה, כי הכל שם מלא תוכים, ואני עדין חיה באשליות שתוכי יאכל לי מהיד
בקניון, אם יש זמן אני קופצת לkmart, החנות הכי שווה בעולם, או SES, קצת פחות שווה
http://www.sesfashion.com.au/
אבל היום לא היה זמן, או חשק, כי אורן גם הקדים, אז הלכנו לסופר


בתמונה: אורן פוגש אותי בכניסה לסופר

אחרי זה הכנתי פסטה, ואז ישבתי לרשום את החפירה הזאת

הסוף
בתמונה: המקרר שלנו אחרי ביקור בסופר